כשפנה אליי הרב שלמה קרוייס בבקשה שאצייר את אביו, הסיפור שלו היה שונה מכל הסיפורים ששמעתי מלקוחותיי עד היום.
הוא התייתם בעודו ילד מאביו לפני 16 שנה.
אביו ז"ל היה אדם צדיק ואהוב על הבריות, השאיר אחריו 10 יתומים שלא זכה להכניס לחופה.
גם תמונות ממנו כמעט ולא היו.
כשהרב שלמה פגש את הציורים שלי הוא הבין שהגיע להגשמת חלומו.
הוא שלח לי תמונה שצבטה לי את הלב שאותה הוא רצה שאצייר.
אביו, יושב על כורסה, עם ספל זכוכית של שתיה חמה (זוכרים את הספלים האלה בגודל נטלות?) הרגליים מחוץ לנעליים.
רגע של אבא בשעת צהריים חמימה.
את זה הוא רוצה לזכור.
את הפנים הטובות האלה שהוא כ"כ מתגעגע אליהם.

העבודה לא הייתה קלה בכלל,
התמונה מטושטשת מאד וממש היה צורך לנחש את תוי הפנים.
בסייעתא דשמייא מצא הבן עוד תמונת תקריב אחרת שעזרה ממש להשלמת המלאכה.

ב"ה לאחר כחודש וחצי הציור קיבל אופי וצורה:

ביקשתי מבנו לסכם את אישיותו של אביו וכך הוא כתב:

הציור על הקיר, רגע מרגש מאד!