השיר הזה נכתב בגשם זלעפות הראשון שירד לפני שבועיים,

עוד טרם שוחררו שבויינו היקרים.

אני רק חשבתי על הקור, ועל הבוץ והחושך…

שמעתי הרצאה של רב שחיזק אותי בלכוון בברכת "מתיר אסורים" בברכות השחר ובתפילת שמו"ע, והרגשתי שיש לי תפילה שחייבת לצאת במילים…

ב"ה קבוצה גדולה כבר שוחררה, והלב מייחל ומתפלל לכל מי שנשאר,

רציתי שהשיר ישתתף באיזשהו מגזין, אבל הם אמרו לי שהתוצאות לפרסומו יהיו בסוף כסלו.

ולכן, טרם יהיה לא אקטואלי

אני משתפת עכשיו

והלוואי ובקרוב הוא לא יהיה רלוונטי…

וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם-הוֹדָיָה בּוּשָׁארִי

תַּחְזִיר אוֹתָם אַבָּא,

הִתְחִיל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם,

הַשָּׁמָיִם בּוֹכִים בִּשְׁבִילָם…

וְקַר לָהֶם, וְבּוֹץ

הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת

חוּסָה, וְאַל נָא תִּתְעַלָּם.

 

וְיֶלֶד וְאִמָּא חַיָל וְתִינוֹק

וְסַבְתָּא וְסָבָּא בְּתוֹךְ הַצִּינוֹק

וְאַבָּא וְנַעַר אָח וְאָחוֹת

רַק אַתָּה שׁוֹמֵעַ יָגוֹן וַאֲנָחוֹת

רַק אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת נִדָּחוֹת

הִתְמַלֵּא רַחֲמֶיךָ

כָּשְׁלּוּ הַכּוֹחוֹת…

 

חֲמֹל עֲלֵיהֶם אַבָּא,

זֶה לֹא נִתְפַּס בָּשֵׂכֶל

אֵימַת מָוֶת מְרַחֶפֶת לְמוּלָם

יָבְשׁוּ דִּמְעוֹתָם

כְּבָר לֹא בּוֹכִים בַּסֵּתֶר,

נָדַם קוֹלָם…

רוֹצִים בְּקָרוֹב לִרְאוֹת בָּעֵינַיִם

וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם

בְּשָׁיָּירׇה אֲרוּכָּה אַף אֶחָד לֹא נִפְקַד

וְשָׁבוּ כֻּלָּם…

 

אַבָּא אוֹי אַבָּא,

מִתְקָרֵב חַג הָאוּרִים

רַק אַתָּה יָכוֹל לְנׇצֶחַ

לַעֲשׂוֹת נִסֵּי נִסִּים

בְּתוֹךְ הַתֹּפֶת, גֵּיא צַלְמָוֶת

מְעַטִּים מוּל רַבִּים

"בָּרוּךְ אַתָּה ה'…

מַתִּיר אֲסוּרִים"

 

את הצלחת המאוירת שצירפתי, ציירתי בתחילת המלחמה,

כשברחנו מהדרום הבוער, והלב רק רצה לשחרר את כל הכאב

לקחתי צלחות קרטון, טושים ומכחולים, ופשוט ציירתי מהלב,

בביצוע פשוט בלי יותר מידי השקעה, נטו לשחרר ולהתחזק.

משתפת בשאר הצלחות ואשמח לשמוע איזו צלחת נגעה בך,

 חיזקה אותך ונתנה לך תקווה.

צלחות של אמונה:

 

בתפילה לישועת ה' כהרף עין בקרוב ממש אמן!